למה אנחנו נוטים לעשות אידאליזציה של העתיד?
הנטיה שלנו לאופטימיות יתר היא אחד הדברים שאנחנו פחות מודעים אליהם, שמשפיעים על כל היבט בחיים שלנו.
מהי הטיית האופטימיות?
פרופ' טלי שרוט, פרופסור לחקר המוח במחלקה לפסיכולוגיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, חקרה את הטיית האופטימיות והגיעה למסקנה שאנחנו משלים את עצמנו באופן קבוע.
לפי המחקרים שלה, אנחנו נוטים באופן טבעי לדמיין את העתיד כטוב יותר מההווה או העבר.
זו אשליה קוגניטיבית שאנחנו לא לגמרי מודעים אליה, וכדאי שנהיה.
שרוט אומרת: "אנחנו יותר אופטימיים מריאליים, אולם אנחנו עיוורים לתופעה…. אנחנו אופטימיים לגבי עצמנו, אנחנו אופטימיים לגבי הילדים שלנו, אנחנו אופטימיים לגבי המשפחה שלנו, אבל אנחנו לא כל כך אופטימיים לגבי מי שיושב לידנו, ואנחנו אפילו די פסימיים לגבי גורל האזרחים והמדינה שבה אנחנו חיים."
למה האשליה חלה על עצמנו ועל הקרובים אלינו, אבל לא על תחומים אחרים? שרוט מסבירה שכחלק מההטייה הזו אנחנו נוטים להאמין שיש לנו את היכולת לגרום לדברים להסתדר.
איך הטיית האופטימיות משפיעה על ניהול זמן?
הטיית האופטימיות גורמת לנו ללא מעט בעיות בניהול זמן.
קחו למשל את תירוץ הדחיינות הקלאסי של "אני אעשה את זה מחר".
לעתים קרובות מאוד אנחנו אופטימיים במיוחד לגבי הזמן הפנוי או רמת המוטיבציה שיהיו לנו למחרת, גם אם אנחנו כבר יודעים מניסיון שמה שדחינו למחר סביר שגם נדחה למחרתיים.
הטיית האופטימיות גם גורמת לבעיות בקביעת סדרי עדיפויות ובחירת מטרות בחיים, כי קשה לנו לצפות מה נרצה בעוד שנה מהיום, או אפילו בעוד חצי שנה.
זאת אחת הסיבות שכשקובעים סדרי עדיפויות, כדאי לעשות סקירה של הרשימה לפחות פעם בשבוע ולראות מה עדיין רלוונטי ומה השתנה.
אם נתחיל ממודעות לבעיה שהטיית האופטימיות יוצרת, כבר הצבנו את עצמנו בעמדת יתרון, ופרופ' טלי שרוט מגיעה למסקנה שהדרך החכמה להתנהל היא אופטימיות זהירה.
איך הטיית האופטימיות מועילה לנו בהקשר של ניהול זמן?
עומס משימות ולוחות זמנים צפופים הרבה פעמים גורמים להרגשה של חוסר אונים ואפילו יאוש, אבל ניהול זמן הוא מיומנות שניתן ללמוד.
לכן, קחו את המחשבה שיש לכם יכולת לנתב את אירועי העתיד בכיוון חיובי כדי לעזור לעצמכם להשתלט על התחום של ניהול זמן וניהול משימות. ברגע שמסתכלים על המצב הבעייתי כפתיר, הרבה יותר קל ללמוד איך לצאת ממנו.