מולטיטסקינג? זה לא באמת עובד.
לנסות לעבוד על שלושה או ארבעה או עשרה דברים במקביל ולהשלות את עצמנו שזה מצליח לנו, ואפילו חוסך לנו זמן – נשמע מוכר?
ככל שהעומס סביבנו הולך וגובר, עם יותר משימות להספיק, יותר מידע לצרוך ויותר רעיונות חדשים שנוטים להופיע בקצב הולך וגדל, אנחנו מנסים לעשות כמה שיותר דברים במסגרות הזמן המוגבלות שיש לנו.
נכתב ונאמר לא מעט על מולטיטסקינג בעשורים האחרונים והמסקנה הרווחת היא שאחד המכשולים הגדולים לניהול זמן יעיל הוא ההרגל שלנו לעשות כמה דברים במקביל, או ליתר דיוק – לנסות לעשות אותם במקביל.
שלל המאמרים שנכתבו בנושא מצביעים על חסרונות מובהקים של מולטיטסקינג, כולל:
- פגיעה בפרודוקטיביות
- פגיעה בתוצאות בעבודה ובלימודים
- סטרס מיותר
- תחושה של עומס
- קבלת החלטות שגויות
- פגיעה בזיכרון
- פחות יצירתיות
- פגיעה בכושר הריכוז לאורך זמן
רגע לפני שניכנס יותר לעומק בנושא הזה, בואו נדבר על דברים שכן אפשר לעשות במקביל.
אפשר, למשל, לשמוע פודקאסט בזמן ששוטפים כלים, או לדבר בטלפון בזמן הטיול עם הכלב או לעשות התעמלות מול הטלוויזיה. אלה שילובים של דברים שדורשים ריכוז עם דברים שכמעט לא דורשים ריכוז, ולכן זה עובד.
למה מולטיטסקינג לא עובד?
כשמדברים על מולטיטקסינג שלא עובד, מדברים על הניסיון שלנו לעשות במקביל כמה דברים שכן דורשים ריכוז.
כשמדובר בכמה דברים שדורשים ריכוז, הניסיון לעשות מולטיטסקינג בעצם דורש מהמוח שלנו לעבור במהירות מדבר אחד לדבר אחר ובחזרה.
המעברים האלה אולי מהירים, אבל הם לא חלקים. הם דורשים מאיתנו לשלם מחיר כלשהו בצורת אנרגיה מנטלית שמתבזבזת במעברים האלה, והתוצאה היא פגיעה בביצועים של כל המשימות שעברנו ביניהן.
דמיינו שאתם כותבים דו"ח חשוב בעבודה ומישהו דופק בדלת ומוציא אתכם מריכוז.
כשתסיימו את השיחה איתו ותחזרו לכתיבה, ייקח לכם זמן ומאמץ לחזור לאותה רמת ריכוז בכתיבה של הדו"ח. למשל, תצטרכו להזכיר לעצמכם איפה הפסקתם ומה עוד התכוונתם לכתוב. הזמן והמאמץ האלה במעבר בין משימות מתבזבזים הרבה מאוד פעמים ביום.
לא תמיד יש לנו שליטה על מי שדופק בדלת או על הסחות דעת והפרעות של אנשים אחרים, אבל יש לנו יותר שליטה על משימות שאנחנו בוחרים לנסות לעשות במקביל.
למשל: אני באמצע הכתיבה של הדו"ח הנ"ל. פתאום אני מחליטה להציץ רגע בטלפון לבדוק הודעות. אני מוצאת שם אימייל ומתחילה לקרוא אותו ולחשוב מה לענות עליו. תוך כדי ניסוח תשובה לאימייל בראש, פתאום אני נזכרת שאני באמצע הכתיבה של הדו"ח ואני חוזרת אליו.
איך הפרודוקטיביות שלי נפגעה? עכשיו גם יותר קשה לי לחזור להתרכז בכתיבה של הדו"ח אחרי הסחת הדעת, וגם בעצם לא טיפלתי באימייל ואני ממילא אצטרך להקדיש לו זמן וריכוז אחר כך.
אז אם אני יודעת שלבדוק אימייל באמצע כתיבת דו"ח זה לא רעיון טוב, למה בעצם אני עושה את זה?
המיתוס של מולטיטסקינג
משום מה התרגלנו לחשוב שאם אנחנו מאוד עסוקים ועושים המון דברים, זה מסמל חשיבות, הצלחה או התקדמות.
בפועל, אם נודה על האמת, לנסות לעבוד על הרבה משימות במקביל זה לא אינדיקציה לחשיבות, במיוחד אם התוכן של המשימות לא בהכרח חשוב או משמעותי.
אפשר לבלות ימים שלמים בלהיות מאוד עמוסים ועסוקים במשימות קטנות וחסרות חשיבות, ולסיים את היום בהרגשה שעשינו המון דברים, אבל אין ביניהם אפילו דבר אחד משמעותי או חשוב במיוחד.
קריסטין קארטר (Christine Carter) קראה למולטיטסקינג מיתוס שטבוע בחברה שלנו וגורם לנו לחשוב שלהיות עסוקים זה סימן לחשיבות והצלחה.
קארטר אומרת בהרצאה שלה: "כולנו מכירים הרבה אנשים שעושים עבודה מאוד חשובה בעולם… שהם לא עסוקים, לא עובדים על כמה מטלות במקביל, לא המומים מעומס…. וכולנו מכירים אנשים שהם כן עמוסים ועסוקים ורצים מישיבה לישיבה, אבל הם לא מצליחים במיוחד. אנחנו למעשה יותר פרודוקטיביים כשאנחנו עובדים על משימה אחת."
איך להיפטר מההרגל של מולטיטסקינג
עכשיו כשאנחנו מבינים שמולטיטסקינג לא באמת עובד כי המוח שלנו לא באמת מסוגל לקפוץ ממשימה למשימה בלי לבזבז אנרגיה, ואחרי שהבנו שאין בהכרח קשר בין להיות עסוקים ללהיות חשובים, בואו נראה איך אפשר לשנות את ההרגל המזיק הזה.
מה שהכי חשוב לזכור בהקשר הזה הוא שריכוז במשימה אחת לאורך זמן הוא המפתח לביצועים טובים.
זה נכון לגבי משימות בעבודה, בלימודים ובחיים הפרטיים.
קאל ניופורט קרא ליכולת להתרכז במשימה אחת לאורך זמן ובעקביות "עבודה עמוקה" והוא מזהיר שזו אחת המיומנויות שנשחקו אצל רבים מאיתנו.
התרגלנו לחשוב שאנחנו יותר פרודוקטיביים כשאנחנו עובדים על כמה דברים במקביל, אבל זה הזמן להפוך את צורה החשיבה הזאת ולהתרגל לחשוב שאנחנו יותר פרודוקטיביים דווקא כשאנחנו מתמקדים במשימה אחת כל פעם.
להתרכז במשימה אחת כל פעם אולי נשמע לא פשוט בימינו אבל חשוב לזכור שהמוח שלנו בהחלט מסוגל לזה. מן הסתם כבר עשיתם את זה בעבר, למשל בכל פעם ששקעתם בספר מרתק עד שלא שמתם לב שהזמן עובר, או בכל פעם שדדליין מתקרב ואין ברירה אלא להתרכז במשימה עד שמסיימים אותה.
היכולת להתרכז קיימת, אבל קודם צריך לקבל שתי החלטות:
(א) צריך להחליט להתרכז, כלומר להימנע ממולטיטסקינג ולהימנע מדחיינות;
(ב) בנוסף צריך להחליט במה להתרכז.
כדי להחליט במה להתרכז, התחילו בקביעת סדרי עדיפויות וקבלו החלטה על המשימה שתתמקדו בה.
כשיש סדרי עדיפויות ברורים, יותר קל להגיד לא לדברים פחות חשובים ופחות דחופים.
ברגע שמבינים שמולטיטסקינג הוא אשליה, כלומר שאנחנו לא באמת מסוגלים להתרכז בכמה דברים במקביל, זה עוזר לחדד את ההבנה שאנחנו חייבים להקדיש יותר זמן ואנרגיות לדברים שבאמת חשובים לנו.
איך להתרכז במשימה אחת כל פעם
כדי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן, צריך להתעלם מדברים אחרים. זה לא קל בימינו, אבל כמו שכבר אמרנו, אנחנו בהחלט מסוגלים לזה.
כתבתי כבר על איך להתרכז כשקשה להתרכז בשיטה הכי פשוטה וישירה שיש: קודם כל, לנקות את הראש מכל מה שעלול להפריע לנו להתרכז ואז לנטרל הסחות דעת והפרעות חיצוניות.
בכל פעם שצצה הסחת דעת או שהנטיה למולטיטסקינג או דחיינות מופיעה, חזרו לשני המשפטים האלה:
- ריכוז במשימה אחת לאורך זמן הוא המפתח לביצועים טובים.
- אנחנו חייבים להקדיש יותר זמן ואנרגיות לדברים שבאמת חשובים לנו.
טכניקות שעוזרות לריכוז
אחת הדרכים הכי אפקטיביות שיעזרו לכם להתרכז ולהימנע ממולטיטסקינג ומדחיינות היא פשוט למדוד את התוצאות שלכם כשאתם מתרכזים במשימה אחת כל פעם, לעומת כשמנסים לעשות כמה דברים במקביל.
זה מתאים למשימות שניתן למדוד. למשל, בלימודים אפשר למדוד כמה מאמרים או עמודים בספר הספקתי לקרוא כשניגשתי למשימות האלה בגישה של ריכוז מלא. בסוגי משימות אחרות שפחות מתאימות למדידה, אפשר להשתמש בטכניקות אחרות שנדבר עליהן בהמשך.
למה מדידת תוצאות עוזרת לריכוז? הסיבה היא כשהמחשבות נודדות לדברים אחרים והדעת מוסחת, התוצאות שמדדנו יעזרו לנו להבין למה שווה לנו להתרכז במשימה.
כלומר, אחרי שכבר מדדתי תוצאות והוכחתי לעצמי שכשאני מתמקדת כל פעם בדבר אחד אני משיגה יותר, זה תמריץ מצוין להמשיך להתמקד ולא להתפזר. זה עוזר לעמוד בפיתוי ולא לבדוק לרגע את הטלפון או לפתוח עוד טאבים בדפדפן ולדלג ביניהם.
ברגע שאנחנו יודעים על סמך מדידה שמולטיטסקינג באמת יפגע בפרודוקטיביות שלנו, יהיה יותר קל להימנע ממנו.
טכניקה נוספת שחשוב ליישם היא לעבוד בריכוז מלא בשעות של היום שבהן יותר קל לכם להתרכז.
לאנשים שונים יש שעות שונות ביום שבהן הם מתרכזים יותר בקלות. פגשתי לא מעט אנשים שלמדו אצלי ניהול זמן ואמרו שהכי קל להם להתרכז בלילה, כשיש שקט ואין כמעט פעילות ברשתות חברתיות ובוואטסאפ.
אחרים אמרו שהם מעדיפים לקום מוקדם ולהתרכז מיד בתחילת היום, לפני שכל אירועי היום מעמיסים על המוח.
ההחלטה מתי לגשת למשימות שבעדיפות גבוהה בריכוז מלא ובלי מולטיטסקינג חייבת להתחשב גם בשעות היום המתאימות לכם באופן אישי.
כדי לדעת איזה שעות מתאימות לכם, נהלו מעקב במשך כמה ימים ושימו לב מתי משימות שדורשות חשיבה, יצירתיות או מאמץ קוגניטיבי באות לכם יותר בקלות.
בספר של דניאל פינק "מתי – הסודות המדעיים של התזמון המושלם" הוא מתאר איך לעצב סדר יום בצורה שמתחשבת ברמות האנרגיה שלנו בחלקים שונים של היום.
בהקשר של ניהול אנרגיה, כדאי לשים לב שיש ימים לא פרודוקטיביים שבהם פשוט קשה מדי להתרכז. בימים כאלה מומלץ לבחור משימות פחות תובעניות.
עוד טכניקה חשובה שעוזרת לריכוז היא להחליט על משימה מרכזית אחרת ליום. על בסיס סדרי העדיפויות, צריך להחליט מה המשימה הכי חשובה שצריך להשלים היום ולתת לה עדיפות.
יהיו כמובן עוד דברים שצריך לעשות באותו יום, אבל הם יקבלו עדיפות משנית. את המשימה האחת הזאת חייבים להשלים ולכן צריך לתכנן את כל סדר היום בהתאם.
אם התחברתם לסגנון של המאמר הזה ואתם מחפשים שיטה מקיפה לניהול זמן, הקורס ניהול זמן לראש שקט מכסה את כל הנושאים שקשורים בניהול משימות, סדר יום, סדרי עדיפויות, דחיינות, ריכוז במשימה וכו' בצורה נגישה וקלה להבנה.