איך להתרכז כשקשה להתרכז

קשה להתרכז. הטלפון מצלצל, מצפצף ומקפיץ התראות. המחשב מקפיץ התראות משלו ומפתה לפתוח עוד ועוד חלונות. אתרים, אנשים, אפליקציות, מפרסמים – כולם רוצים את תשומת הלב שלנו כל הזמן.

אנחנו מגיבים מיד וכמעט אוטומטית, כאילו ההחלטה אם להגיב או לא להגיב בכלל לא בשליטתנו. עומס מידע ועומס הסחות דעת הם מאפיינים של העידן שלנו וזה כנראה לא הולך להשתנות בקרוב.

אי אפשר לשנות את המציאות החיצונית הזאת של העומס, אבל אפשר לשפר את כושר הריכוז. הדרך לפתרון מתחילה בלשנות את התפיסה של כושר הריכוז – מעכשיו נסתכל על היכולת לשמור על ריכוז כמו שריר. אם משתמשים בשריר ומאמנים אותו, הוא מתחזק. בצורה שרובנו חיים היום, השריר הולך ונחלש, כי אנחנו קופצים בלי הפסקה מדבר לדבר, מהפייסבוק לטלפון והמייל ליוטיוב וחזרה. גם אם נאמין שלא איבדנו את היכולת להתרכז, אלא רק בחרנו כרגע לקפוץ מדבר לדבר, ואנחנו יכולים תמיד לחזור לריכוז מלא – זה לא לגמרי מציאותי. השריר נחלש כשלא משתמשים בו, וכל יום שבו לא התרכזנו ועשינו מאמץ מכוון לשמור על ריכוז, הוא יום שבו לא השתמשנו בשריר, לא אימנו אותו ולכן הוא נחלש עוד יותר. בפעם הבאה שננסה להתרכז, נגלה שזה נעשה יותר קשה.

ללמוד איך להתרכז – בשני שלבים

השלב הראשון בדרך לריכוז הוא להחליט על זמן לריכוז, כלומר זמן לאימון השריר, ולפני הכל לנקות את הראש מכל ה"שאריות" של דברים אחרים שמסתובבות לנו בראש בכל רגע נתון. כל השאריות האלה – מחשבות על דברים בעבודה או בבית שצריך לעשות, אימייל שמישהו שלח לנו ולא ענינו עליו, מחשבה חולפת על סרט חדש שיצא ואולי נרצה לראות, ניסיונות להיזכר מי צריך להחזיר לנו טלפון, משפטים משיחה לא גמורה מאתמול, מחשבות על מה לאכול לארוחת ערב – הכל מסתובב לנו בראש בלי הפסקה ולא נותן לנו להתרכז. צריך לזהות את הדברים האלה ולהבין שגם מחשבות קצרצרות שחולפות בין רגע יכולות להוציא אותנו מריכוז.

הדרך הכי פשוטה לנקות את הראש לפני זמן הריכוז היא לכתוב את כל ה"שאריות" האלה במקומות המתאימים להן. זה יכול להיעשות לפי שיטת ניהול משימות מסודרת או בצורה אינטואיטיבית ברשימת מטלות, ביומן, בתכנית עבודה, עם תזכורת בטלפון, או אפילו על פתק שנחזור אליו אחר כך. אחרי שכתבנו והתחייבנו לחזור אל כל הדברים האלה יותר מאוחר, הראש יכול להירגע ולהפסיק להתעסק בהם.

עכשיו הגיע הזמן להתרכז! כמעט. להשקיט את הראש זה השלב הראשון. השלב השני הוא להשקיט את כל הסחות הדעת שהולכות להציף אותנו בזמן שננסה להתרכז. באופן אידיאלי, נרצה לסגור את עצמנו בבועה של שקט, בלי שום הפרעות, למשך הזמן שבו החלטנו להתרכז. בפועל זה אומר להשתיק את הטלפון ואפילו לכבות אותו, לכבות התראות, לחסום אתרים שעלולים לפתות אותנו, לסגור את הדלת או להודיע לאנשים שבזמן הקרוב לא נהיה זמינים. בקיצור, לעשות כל מה שצריך בשביל ליצור את בועת השקט שלנו ולא להתפתות לבדוק את ההודעה החדשה שבדיוק קפצה, מתוך הבנה שרק הצצה קטנה בהודעה החדשה כבר תוציא אותנו מריכוז, וכל הפרעה כזאת תמנע מאיתנו לאמן את השריר.

אם לסכם במשפט אחד, כל מה שצריך בשביל אימון יומי של שריר הריכוז הוא לקבוע זמן לריכוז, לנקות את הראש וליצור בועה של שקט.  אימון כזה, אפילו לחצי שעה ביום, יחזק את השריר בהדרגה בטווח הארוך. אחרי מספיק אימונים כאלה, נמצא את עצמנו בדרגת שליטה הרבה יותר גבוהה על יכולת הריכוז שלנו, פחות ופחות קופצים מדבר לדבר, פחות נכנעים להסחות דעת ויותר ויותר מסוגלים להתמיד במשימה אחת לאורך זמן.

שתפו

8 Replies to “איך להתרכז כשקשה להתרכז”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *