איך להתמודד עם הפחד מהחמצה

הפחד מהחמצה, או FOMO ( Fear of Missing Out ) הוא תופעה כל כך נרחבת, שהמלה FOMO כבר נכנסה למילון אוקספורד. 

מהו הפחד מהחמצה?

זאת ההרגשה של אי נוחות שמשתלטת עלינו כשאנחנו חושבים שאנחנו מחמיצים דברים שקורים, אירועים, מפגשים, הודעות, כל דבר מעניין או מרגש שקורה בזמן שאנחנו לא שם.

זאת לא תופעה לגמרי חדשה כמובן, אבל פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות העצימו אותה במידה כזאת שהיא הפכה למאפיין של העידן שלנו.

הרשתות החברתיות לא רק מעצימות את הפחד הזה, הן גם מתדלקות אותו בלי הפסקה.

FOMO גורם לנו לבדוק שוב ושוב מה חדש ברשתות החברתיות, גם אם בדקנו לפני שתי דקות ולא היה שם משהו חדש או מעניין, וגם אם זה מיד על הבוקר, לפני השינה, בזמן ארוחה, בזמן שיחה פנים מול פנים או אפילו בזמן נהיגה.

לכאורה, מרגיע אותנו לבדוק ולראות שלא הפסדנו שום דבר, אבל בפועל זה רק מעצים את הפחד מהחמצה. 

יש לנו נטייה טבעית להשוות את עצמנו לאחרים, והתמונה שאנחנו מקבלים על החיים של החברים שלנו בפייסבוק מדגישה בעיקר את מה שהם רוצים להדגיש. הם מצליחים, נהנים מהחיים, מוקפים בחברים ואנחנו נשארים עם ההרגשה שהם עושים דברים שאנחנו מחמיצים.

ואז בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמנו, נפרסם פוסט שמראה שגם אנחנו נהנים מהחיים. וככה נגרום לאותה הרגשה אצל חברים שלנו, ונפיץ עוד FOMO  בעולם…

איזה עוד השלכות יש לפחד מהחמצה?

הפחד מהחמצה לא נוגע רק להשוואה לאחרים. הוא מקשה עלינו בעוד תחומים.

קשה לקבל החלטות כשיש שפע של אירועים מסביב, ואם נלך לאירוע אחד נפסיד אירוע אחר. 

הפחד מהחמצה מוביל בקלות לדחיינות, כי עומס המידע וההזדמנויות שמסביבנו יכול להיות משתק.

במקום להתקדם במסלול לקראת דברים שצריך לעשות, אנחנו מתעסקים בלצבור עוד ועוד מידע על אפשרויות אחרות, והכל כדי לא להחמיץ שום דבר.

ככל שהפחד מהחמצה הולך ומשתלט, הוא גורם לחוסר החלטיות, כך שאנחנו מחמיצים יותר ויותר דברים בפועל.

זה נשמע כמו לופ הרסני שאי אפשר לצאת ממנו. בהנחה שעומס המידע לא הולך להיפסק, ושהרשתות החברתיות לא ישנו את המודל המצליח שלהן בזמן הקרוב, מה אפשר לעשות כדי לעזור לעצמנו לטפל בפחד מהחמצה?

דרכים להתמוד עם הפחד מהחמצה

למלא את החיים במשמעות

הפחד מהחמצה נובע לעתים קרובות מחוסר סיפוק בחיים שלנו, שגורם לנו לחפש שוב ושוב דברים חדשים.

אם אנחנו עובדים בעבודה שאנחנו לא אוהבים, או נמצאים במערכת יחסים לא מוצלחת או אפילו גרים במקום שלא מתאים לנו, זה יגרום לנו לתחושה חזקה יותר של החמצה ולפעמים גם חוסר אונים.

הפתרון הוא לעצב לעצמנו את החיים בצורה שתפחית את התחושה הזאת.

כשיש לנו מטרות מוגדרות שבחרנו לעצמנו ונתיב מסוים לצעוד בו, וככל שאנחנו מתקדמים בנתיב הזה, הדחף לחפש הזדמנויות חדשות הולך ונחלש.

ההרגשה שמשהו אחר יותר מעניין או מרגש קורה במקום אחר מתחלפת בהדרגה בהתמקדות בתהליך של הגשמת המטרה שקבענו לעצמנו, שהוא מעניין ומרגש יותר.

במקום צריכה שוטפת של מידע מיותר, נתחיל להתמקד במידע שמקדם את המטרות שלנו ושיש לו משמעות בשבילנו.

אם בחרנו מטרות שמתאימות לנו, ההרגשה שיש איזה אידיאל בלתי מושג שאנחנו מחמיצים כל הזמן, מתחלפת בהדרגה בהרגשה שיש לנו מטרה ריאליסטית לשאוף אליה.

לצאת מפייסבוק לעולם האמיתי

הפחד מהחמצה נובע לעתים קרובות גם מחוסר ביטחון לגבי עצמנו, שמחמיר עם ההשוואה לאחרים בעולם הלא-אמיתי של פייסבוק ושות'.

את הנטייה להשוות את עצמנו לאחרים די קשה לשנות, אבל דרך מעשית אחת לקחת את הפחד מהחמצה לכיוון חיובי היא לצאת מהסמארטפון לעולם האמיתי:

במקום לקרוא בלי סוף על חיים של אחרים בפייסבוק ולהרגיש שיש להם חיים יותר מרגשים – להשתמש בו כמכשיר כדי להכיר אנשים ולפגוש אותם במציאות, בלי הזיוף שהרשתות יוצרות.

זה דורש תושייה, אבל היציאה מהאתר אל המציאות תקל ההרגשה הרעה של הפחד מהחמצה. בתור בונוס קצת אירוני, היכרות במציאות יכולה ליצור הזדמנויות חדשות שיגיעו אלינו דרך ההיכרות האישית ושאחרת היינו מחמיצים.

להעריך את הקיים

אם הפחד מהחמצה גורם לנו לחשוב תמיד שהדשא של השכן ירוק יותר, אנחנו צריכים להתמקד בדברים הטובים שקיימים אצלנו כאן ועכשיו, ולתת להם משקל יותר גבוה מהעולם המדומיין שאנחנו אולי מחמיצים.

מה זה אומר בפועל?

תרגיל טוב שעוזר להתמקד בקיים, הוא תרגיל של הכרת תודה – פשוט לקחת זמן שקט לעצמנו ולהכיר תודה על כל דבר טוב שיש לנו בחיים, קטן או גדול.

את התרגיל הזה רצוי מאוד לעשות בכתב ולחזור עליו לעתים קרובות, אפילו כל יום, כדי למקד שוב ושוב את תשומת הלב.

תשומת הלב שלנו היא משאב שאפשר לכוון אותו, והתמקדות בדברים הטובים הקיימים יכולה להרגיע את הפחד מהחמצה.