בכל פעם שאנחנו מוצאים את עצמו עמוסים, עייפים ומנסים לתמרן בין יותר מדי משימות ומחוייבויות, כדאי לעצור ולחשוב כמה מהדברים שאנחנו עושים הם באמת חיוניים?
בספר Essentialism של גרג מקיואן (Greg McKeown) הוא טוען שרבים מאיתנו מנסים לעשות יותר מדי. ההרגשה של עומס עבודה ועומס של מחויבויות אחרות נובעת, בין היתר, מהתפזרות על פני יותר מדי תחומים.
Essentialism היא גישה שיטתית שעוזרת להתמקד במה שחיוני באמת, ולהגיד לא ליתר הדברים הפחות חיוניים.
הספר מעורר השראה ויש כאלה שאמרו עליו שהוא משנה חיים. הוא מציג גישה די רדיקלית לשינוי החשיבה שלנו ועושה את זה בצורה מאוד מעשית.
סיכמתי פה כמה מהנקודות החשובות של הספר.
פיזור לעומת התמקדות
מקיואן מציין שהביטוי "סדרי עדיפויות" ברבים לא היה קיים בשפה האנגלית עד המאה ה-20. לפני כן, במשך מאות שנים, היתה רק עדיפות אחת, priority במקום priorities.
היום קשה לנו לדמיין חיים שיש בהם רק עדיפות אחת.
עבודה, לימודים, תחביבים, חיי חברה, משפחה – לכולנו יש כמה תחומים שבכל אחד מהם כמה וכמה סדרי עדיפויות.
קל מאוד להוסיף עוד ועוד רעיונות לרשימת הדברים שאנחנו רוצים להשיג ולעשות, כי המידע קיים בשפע והגישה להזדמנויות חדשות זמינה מתמיד.
כשהתחלתי ללמד ניהול זמן, ביקשתי מהמשתתפים להביא לסדנאות שלי שלושה פרויקטים עיקריים, או שלוש מטרות בחיים, ועליהם יישמנו את השיטות לפרודוקטיביות וניהול עצמי שלמדנו בסדנאות.
היו מעט מאוד אנשים שהצליחו להביא רק שלוש מטרות לסדנאות. כמעט תמיד הרשימה היתה הרבה יותר ארוכה.
כשהכל נגיש, מסקרן ומרתק ויש כל כך הרבה מה ללמוד ולהשיג, אנחנו מקבלים את ההרגשה שאנחנו יכולים לעשות הכל בבת אחת.
זה בדיוק מה שמוביל אותנו לפזר את הזמן והאנרגיות שלנו בין יותר מדי תחומים, פרויקטים, משימות והזדמנויות ולהתנהג לפעמים כאילו הזמן שלנו לא מוגבל.
הפיזור הזה לא רק גורם לעומס רגשי ומנטלי, הוא גם מקשה עלינו להתמיד בעבודה לקראת מטרה אחת ולהתמקד בה עד להצלחה.
התוצאה היא שחלק מהדברים הכי חשובים לנו עלולים ליפול בין הכיסאות. יהיו פרויקטים שנתחיל ולא נסיים, כי לא ידענו לתכנן את הזמן והאנרגיה שלנו בצורה מציאותית. יהיו גם מטרות שנרצה להגשים ולא נגיע אליהן לעולם.
הפתרון לכל הבעיות האלה הוא ללמוד להתמקד רק במה שחיוני.
אנחנו צריכים:
- לשאול את עצמנו תמיד אם אנחנו משקיעים את הזמן והאנרגיות שלנו בפעילויות הנכונות.
- לזכור שהבחירה במה להשקיע זמן ואנרגיות היא כמעט תמיד שלנו.
חלק קריטי בניהול זמן נכון הוא לדעת לקבוע עדיפויות. אני בספק אם אפשר בימינו לקבוע רק עדיפות אחת בחיים, אבל אפשר בהחלט לצמצם את רשימת העדיפויות שלנו ואז להתמקד בעיקר.
כדי שנוכל להתמקד בעיקר, יהיו לא מעט דברים שנצטרך לוותר עליהם, לדחות אותם או להגיד להם לא. להגיד לא בצורה שיטתית, זו המציאות החדשה שמקיואן מציע. הוא חוזר ואומר שצריך לקבל את הפשרות והוויתורים האלה כחלק מהמציאות.
זו גישה שלא תמיד קל להשלים איתה, כי היא מחייבת אותנו לוותר על חלק מהדברים שמעניינים או מושכים אותנו, לטובת התמקדות במה שהכי חשוב וחיוני.
מצד שני, אפשר גם להסתכל על הגישה הזאת כדרך לעצב את סגנון החיים ולבחור איך אנחנו רוצים שהחיים שלנו יראו.
איך לקבוע מה חיוני?
לחלק מהאנשים לא ברור עדיין מה חיוני או חשוב במיוחד עבורם.
לאלה מקיואן מציע לשאול שאלות כמו:
- מה נותן לי השראה עמוקה?
- במה יש לי כישורים מיוחדים?
- מה עונה על צורך משמעותי בעולם?
- אם הייתי יכול/ה לעשות רק דבר אחד בחיים עכשיו, מה הייתי עושה?
אלה שאלות קלאסיות שעוזרות להציב מטרות בחיים.
לא תמיד יש לנו שליטה על האפשרויות וההזדמנויות בחיים שלנו, אבל צריך להיות מודעים ליכולת שלנו לבחור במה להתמקד.
"כלל 90 האחוזים" של מקיואן אומר שצריך לדרג כל אפשרות חדשה מ-0 עד 100 לפי מידת החשיבות שלה. אם הדירוג הוא פחות מ-90, אפשר להפוך אותו אוטומטית ל-0 ולהחליט שלא מדובר בדבר חיוני.
גישה קיצונית מדי? יכול להיות, אבל היא נועדה להתמודד עם מציאות של עומס ועודף קיצוניים.
איך לשנות את צורת החשיבה ולהתמקד בחיוני
מקיואן מעודד לזנוח כל פעילות או מחוייבות שלא חיונית.
הוא מציע להחליף את הנחות היסוד המושרשות שאנחנו חיים לפיהן, שאומרות שאנחנו חייבים לעשות הכל, שהכל חשוב ושאנחנו מסוגלים לעשות הרבה דברים בו זמנית.
לפי ההנחות החדשות שהוא מציע, אנחנו בוחרים (בדגש על בחירה ולא חובה) לעשות רק את הדברים החיוניים והחשובים באמת.
עוד הנחה שכדאי לאמץ היא שגם אם אפשר לעשות הכל, אי אפשר לעשות הכל בבת אחת.
מקיואן מעודד אותנו להבחין בין עיקר וטפל ולאמץ את התפיסה שכמעט הכל הוא טפל. מעט מאוד דברים הם באמת חיוניים וחשובים.
כשנשתחרר מהאמונה שהרוב חשוב ונלמד את עצמנו שהרוב לא חשוב, יהיה לנו יותר קל להתמקד בחיוני.
הויתור על כל מה שלא חיוני מצריך פשרות וויתורים, ואלה יכולות להיות לא נעימות או אפילו קשות. מקיואן מציע שבמקום שנשאל את עצמנו על מה ויתרנו, כלומר במקום להדגיש את הדברים שלא חיוניים שבחרנו לא להתמקד בהם יותר, נסתכל דווקא על הדבר החיוני שכן בחרנו בו ונשאל "על מה אני רוצה ללכת בגדול?"
חלק מהויתורים האלה יהיו יותר קשים מאחרים, למשל, במקרים של עלות שקועה.
ויתורים קשים במיוחד: עלות שקועה
עלות שקועה היא הטייה פסיכולוגית שגורמת לנו להמשיך ולהשקיע זמן, כסף או אנרגיה במשהו שאנו יודעים שהוא כבר לא חשוב או שאין יותר טעם להשקיע בו, רק בגלל שכבר השקענו בו בעבר.
זו הטייה לא רציונלית נפוצה למדי. למשל, אם התחלתי ללמוד לתואר ותוך כדי התואר הבנתי שהמקצוע לא מתאים לי, הטיית העלות השקועה תגרום לי להמשיך ולסיים אותו, בגלל שכבר השקעתי הרבה זמן, מאמצים וכסף עד הנקודה שבה הבנתי שהבחירה הייתה שגויה.
כדי להתמקד במה שחיוני צריך להודות בטעויות. כולנו עושים ונעשה בחירות שגויות. עדיף להודות בהן ולהפסיק פעילות חסרת טעם במקום להמשיך להשקיע בו מאמצים שאפשר להשקיע בדברים חיוניים.
כדי לעזור לעצמנו לוותר על דברים לא חיוניים אחרי שהשקענו בהם, צריך לשאול את עצמנו: אם לא היה לי את זה, כמה הייתי מוכנה לשלם בשביל זה?
למשל, אם לא הייתי פותחת עסק שהתברר כלא רווחי או מתחילה תואר שהתברר כלא מתאים לי, כמה הייתי מוכנה להשקיע בו? אם לא הייתי כבר מעורבת בפרויקט הזה, כמה קשה הייתי עובדת כדי להגיע אליו?
איך להתמקד בחיוני בפחות מאמץ
אחרי שהחלטנו לתת עדיפות למה שחיוני וויתרנו על כל מה שלא, הנה כמה עצות שיעזרו לנו להתמקד, לנוע קדימה ולהשיג את המטרות החיוניות שלנו.
- לתכנן קדימה: כולנו חיים בעולם בלתי צפוי, אבל תכנון יכול להפחית את הנזק של אירועים בלתי צפויים. בכל תכנון זמן של כל משימה, חשוב לתת לעצמנו יותר זמן ממה שחשבנו שנצטרך (מקיואן מציע 50% יותר) ולהתכונן מראש לתרחישים שונים.
2. לזהות מה מונע מאיתנו להשיג את מה שחשוב ולהסיר כמה שיותר מהמכשולים בדרך למטרה.
3. לחגוג נצחונות קטנים: במקום לשאוף להישגים גדולים בתחומים לא חשובים, צריך לשמוח על כל התקדמות קטנה לקראת המטרה שהיא באמת חיונית. התקדמות יוצרת מומנטום והסיפוק מהתהליך מחזק את המוטיבציה.
4. לעצב שגרה יומית ששמה את הדברים החיוניים במרכז. כשאנחנו מתכננים שגרה יומית, אנחנו עוזרים לעצמנו להימנע מהסחות דעת ומדחיינות מיותרת, וככל שמתרגלים לשגרה קל יותר להתקדם לקראת המטרות החיוניות, כשהתקדמות הופכת לחלק כמעט אוטומטי מחיי היום יום.
5. להתמקד רק במה שחשוב כרגע: דאגות לגבי העבר או העתיד דומות להסחות דעת. הן לא באמת חשובות. אנחנו רוצים לשאול את עצמנו תמיד מה הדבר הכי חשוב עכשיו ולהתמקד בו.
עד כאן סיכום של חלק מהנקודות העיקריות בספר Essentialism. הלינק הוא לספר באנגלית, לא מצאתי תרגום של הספר לעברית, אבל אם הוא קיים אשמח לשמוע.
ממליצה גם להקשיב להרצאה של גרג מקיואן בסרטון הזה:
עוד סיכומי ספרים
הסודות המדעיים של התיזמון המושלם
תגובה אחת על “להתמקד בחיוני: איך להפסיק להתפזר”
כתבה מרתקת ופותחת אופקים. תודה.