הרבה פעמים אנחנו מציבים לעצמנו מטרות מתוך תחושה או תקווה שאחרי שנשיג אותן (נתקבל לעבודה חדשה, נסיים עוד קורס, נמצא את הדירה המושלמת), נגיע למצב של אושר ושקט נפשי ולא נצטרך להתאמץ יותר. זה לא לגמרי נכון.
הספר The Happiness of Pursuit של כריס גילבו מוקדש כולו לסיפורים של אנשים על מטרות גדולות שהציבו לעצמם בחיים.
גילבו מספר על המטרה שלו: לבקר בכל מדינה בעולם.
הוא טייל בעולם במשך עשר שנים וביקר בכל המדינות, ואחרי שהגשים את החלום הוא התחיל להרגיש שמשהו חסר.
היה אפשר לצפות שההגשמה של החלום תספק אותו, אבל הסיפוק הזה היה זמני, ואחריו הוא מצא את עצמו בלי מטרה חדשה ומאתגרת, בלי חזון או משימה גדולה להגשים, בלי תכנית לעשר השנים הבאות.
אחד הדברים הראשונים שצריך לזכור כשאנחנו מציבים לעצמנו מטרות הוא שהאושר הוא בדרך להשגת המטרה.
השגת המטרה עצמה נותנת לנו אושר, אבל הוא לרוב זמני.
מהר מאוד נרגיש שאנחנו רוצים עוד, או נרגיש שמה שהשגנו לא מספיק ונציב לעצמנו את המטרה הבאה.
יתכן שניקח כמובן מאליו את מה שהגענו אליו ונשכח כמה מאמץ היה כרוך בהגעה לשם, או אולי האושר יתחלף בחרדה שנאבד את מה שכבר השגנו. יכול להיות גם שפתאום זה יראה לנו משעמם כי אין בזה אתגר …
האושר הוא בדרך למטרה ולא בהשגת המטרה – מה ההסבר?
מחקרים במדעי המוח מראים שהמוח שלנו מתגמל אותנו בתחושה חיובית של הנאה, חיזוק חיובי שנוצר על ידי הפרשת דופמין, לא כשאנחנו משיגים את מה שאנחנו רוצים, אלא כשאנחנו חותרים לקראת המטרה.
במלים אחרות, המוח גורם לנו להרגיש טוב כשאנחנו עדיין לא מסופקים… מבחינה אבולוציונית, אפשר להבין למה יותר קל לשרוד כשאנחנו במאמץ להשיג דברים ולא במנוחה שאננה.
ד"ר טל בן שחר, מומחה עולמי לפסיכולוגיה חיובית, אומר:
"אנחנו יודעים שהשגת מטרות לא באמת עושה אותנו מאושרים בטווח הארוך… אנחנו חוזרים לאותה רמת אושר בסיסית שהיתה לנו זמן קצר אחרי שקיבלנו ציון טוב, או אחרי שזכינו בלוטו, או אחרי שקיבלנו קביעות …
ההבנה הנכונה (של מטרות) היא שמטרות יכולות וצריכות להיות משחררות.
למה הכוונה?
אם אין לי מושג לאן אני הולך, אם אני לא יודע את הכיוון שבו אני הולך, אני אצטרך להסתכל כל הזמן במפה, להסתכל קדימה לוודא שאני לא נופל מצוק, להבטיח שיש לי את האוריינטציה הנכונה.
העובדה שאני לא יודע לאן אני הולך תסיח את דעתי. לעומת זאת, אם אני יודע לאן אני הולך, יש לי תחושת כיוון ברורה, אני יכול ליהנות מהפרחים לצד הדרך, אני יכול ליהנות מהמסע …
במלים אחרות, מטרה לטווח ארוך משחררת אותי כדי ליהנות מכאן ועכשיו, מהתהליך…
הדגש בתאוריה שלי הוא לא על השגת מטרות, אלא על קביעת מטרות. זה המפתח.
במלים אחרות, מטרות הן אמצעים, חוויות בהווה הן התכלית. המטרה היא האמצעי שיש לי ושאני משתמש בה כדי להפוך את החוויה שלי בהווה למהנה יותר ונעימה יותר."
קראו עוד על הגישה של ד"ר טל בן שחר בכתבה "ללמד את הילדים על טיפה של אושר" שפורסמה בהארץ.
איך לקבוע מטרות ולהינות מהדרך
כדי להימנע מאכזבות אחרי שהשגנו מטרה ולא קיבלנו את הסיפוק שציפינו לו, צריך להתמקד כל פעם במטרה הנוכחית ולנצל את ההנאה מהדרך אליה.
אם אחרי שהסיפוק מההצלחה מתחיל לדעוך נהיה כבר מוכנים עם מטרה נוספת, נוכל לנצל שוב את ההנאה מהדרך אליה, להיות נוכחים, להתמקד בתהליך, בלמידה ובצמיחה שבדרך להשגת המטרה.
צריך להתאים את הציפיות למציאות ולהתכונן מראש לכך שכשנשיג את המטרה, נחווה אושר רק לטווח קצר.
המפתח הוא להכין את עצמנו להרגשה הזאת ובמקביל לקבוע את המטרה הבאה שהחתירה אליה תסב לנו עוד מנה של אושר.